בפארק עם האדון

אני יוצאת מהתחנה, מסתנוורת קצת מהשמש. מסמסת אליו שהגעתי. "עוד עשר דק" שולח אלי מיד סמס חוזר. אני מתישבת על ספסל ציבורי, צופה בעוברים והשבים, ממתינה לו בקוצר רוח. חושבת רגע אולי לשלוף סיגריה, אבל מוותרת, הוא אמר לי שהפסיק ואני מיד הגבתי אליו שגם אני הפסקתי. אין לי מושג איך אעבור איתו סוף שבוע שלם, אבל דיה לצרה בשעתה.  היום זו מיועדת להיות הפגישה ראשונה ומי יודע מה יהיה אחריה, אולי שום דבר, אולי הרבה, אולי הכל. אני כל כך מתרגשת, מרגישה שהעור שלו מצטמרר ונרגע.  זו לא הפעם הראשונה שאני פוגשת מישהו דרך האינטרנט, אבל משום מה הוא נראה לי כדבר האמיתי, אולי כי אמר מלכתחילה שאני לא מתאימה לו, "אני לא מת על מתחילות" אמר באחת השיחות ואף הציע, "אולי כדאי שתשתעשעי קצת עם אחרים ותבואי אלי קצת יותר מנוסה". כשאני נזכרת בזה עכשיו וחושבת איך זה גרם לי לרצות אותו יותר, אני מחייכת לעצמי וחושבת שיכול להיות שזו הייתה טקטיקה די מתוחכמת.

אני שומעת מכונית צופרת, מרימה את הראש ומחפשת. הוא מנפנף לי מתוך המכונית. אני קמה מהספסל מתקדמת אליו באיטיות. הראש מסוחרר ממחשבות, כן, גם קצת פחדים, הלב דופק בקצב גבוה ובין הרגליים אני מרגישה שאני מתחילה להתחמם... נכנסת למכונית, הוא מנשק אותי על הלחי, מחייך ומסתובב. אחרי שלוש דקות נעצר בתחנת דלק. "ניקח קפה ונלך לפארק פה ליד" אומר,  לא מציע, אלא פשוט קובע. הוא גבוה מאוד, מרשים.  אני מזמינה הפוך, הוא לוקח אספרסו, משלם על שנינו. רגע לפני שאנחנו נכנסים למכונית שלו, הוא פותח לקראתי את הדלת. יפה, אהבתי. אנחנו משוחחים על הא ודא ואחרי כמה דקות נעצרים ליד הפארק. אנחנו יוצאים מהמכונית ומתקדמים פנימה. "נדמה לי שייש כאן אפילו אגם" הוא אומר ומחייך.

יחסית לשעת בוקר מוקדמת, הפארק די הומה אנשים, בעיקר ספורטאים שרצים מסביב. אנחנו הולכים בנחת, הוא מוביל. באמת יש שם אגם. אנחנו מתיישבים על ספסל ליד, מדברים על החיים, על הילדים. הוא מסיים את הקפה ומביט בי במבט בוחן. אני משפילה מבט ולוגמת קצת מהקפה.

הוא אומר עוד משהו לא ברור ואז לוקח ממני את כוס הקפה ומניח אותה בצד. "מספיק" הוא אומר ותופס בידו את צווארי ומושך אותו אלי. אני נרעדת כולי כאשר הוא משיק את שפתיו לשלי, מנשק בעדינות ואחר כך בכוחניות. "האלו" הוא אומר לי בהפוגה רגע, ומיד מדביק שוב את שפתיו לשפתי. אני אוהבת את האפטר שייב שלו ויותר אוהבת את ניחוח הגבריות הנודפת ממנו. הוא תופס את השיער שלי ומושך אותי אליו, היד השני חולפת על גופי, ממששת, תחילה על השדיים, אחר כך בטן, ירכיים. הוא מחבק וממשש אותי מאחור כאילו הוא בודק הסחורה. כל נגיעה גורמת לי לרטוט, אני מרגישה שאני נשבית יותר ויותר בתוכו.

אני חושבת שעל זה חלמתי ופינטזתי כל כך הרבה זמן. הספר 'חמישים גוונים של אפור' הטריף אותי לגמרי, הבהיר לי איפה אני רוצה להיות, למרגלותיו של גבר חזר, דומיננטי. אני שייכת לשם, אני רוצה להיות שלו, לדעת ולהגשים את כל מה ירצה עוד לפני שיוציא מילה מהפה. אני רוצה שיקשור אותי, שיצליף בי, שיגע בי שיעשה בי כרצונו. האם מצאתי את פיפטי שלי? כשקראתי חלק מהסיפורים שלו ידעתי שהוא יכול להתאים, אבל הרי כבר נפגשתי עם כמה שלא היה להם את זה. אני לא יודעת להסביר, אבל לא נוצרה כימיה, ואולי הרגשתי שזה לא באמת בתוכם, אלא רק הרצון לזיין אותי.

הוא חולץ בשיא הטבעיות את אחד השדיים שלי מהחולצה והחזייה, מלטף אותו, צובט את הפטמה בכוח, מעביר בי גלים של כאב ועונג, מיד שולף גם את השד השני...

אני מביטה סביב בפחד, האנשים מסביב נראים רחוקים ולא ממוקדים ובכל זאת אני מרגישה חשופה מידי. אני רוצה לומר לו משהו, אבל הוא סונט את פני עם אצבע, "שקט" אומר לי בחיוך ואני משתתקת, מניחה לו להמשיך ולגעת בי, לעשות בי כרצונו. אני מרגישה את ידו חודרת דרך המכנסיים מאחור, חופנת את הישבן שלי ומגששת עוד פנימה אני נשענת לפנים מאפשרת לו לחדור עוד יותר פנימה. כשהוא דוחף לי שתי אצבעות לתוך הכוס, אני פולטת אנחה. זה כל כך נעים. הוא משחק בי ואני מאבדת את עצמי לגמרי. כבר לא אכפת לי משום דבר.

"בואי תטעמי אותי" אומר ושולף את ידיו ממני. הוא פותח את מכנסיו, וחולץ מתוכם זין גדול ועבה. אני מביטה בו מופתעת לרגע, ומיד נדחקת עם ידו כלפיו. אני מלקקת אותו לרגע ומיד הוא נדחף לפי. אני מוצצת אותו כמו שאני יודעת, אבל הוא תופס לי את השיער ואומר לי לעצור. "לא ככה" הוא אומר ואני מצטערת.

הוא מושך אותי מהספסל, מעמיד אותי מול הברכיים הפשוקות שלו, "קודם כל ככה" הוא אומר ומוריד לי את הראש אל הזין. כשהוא דוחף אותו עמוק פנימה, אני מרגישה נחנקת לרגע, מרימה את הראש ולוקחת אוויר. "תנשמי מהאף" הוא אומר בחיוך ומוריד אותי שוב אל הזין הנפלא הזה. אני מחורמנת כפי שכבר מזמן לא הייתי, מוצצת לו בתאווה. הוא עם הידיים החזקות שלו שולט בקצב, לפעמים הודף אותי וגורם לי לקחת אותו הכי עמוק שאפשר, לפעמים מרפה, מניח לי להרים לרגע את הראש.

כשהוא מושך את הראש למעלה הוא מושך אותי לנשיקה. "הכל בסדר?" שואל ואני לא מוצאת את המילים בפי. הכל נפלא כל כך... אני מניחה לו לסיים לנשק אותי ומיד כשהוא מרפה אני חוזרת אל הזין שלו. כבר לא אכפת לי שאנחנו באמצע הפארק, לא אכפת לי שכל האנשים סביב יכולים לראות אותנו. כל מה שאני רוצה זה להמשיך ולמצוץ את הזין המופלא הזה עוד ועוד, העיקר לגרום לו עונג, העיקר שיהיה מרוצה ממני.

"מה נשמע?" הוא שואל וכשאני שומעת קול זר עונה לו "אחלה" אני מרימה את הראש בבהלה. אדם זר לבוש בגדי התעמלות "עומד לידינו.

"תמשיכי למצוץ" הוא פוקד עלי ואני מסמיקה עד עמקי נשמתי, אבל מבצעת.

 "אז מי זו?" הוא שואל, "זו מישהי חדשה" הוא עונה, "מועמדת להיות שפחה שלי". אני מרגישה כל כך... לא יודעת, אני ממשיכה למצוץ לו, אבל זה כבר אחרת, זה לא כמו שהיה פעם.

"איך היא מוצצת?" אני שומעת את הגבר הזר שואל. "בסדר גמור, עוד יש לה מה ללמוד, אבל היא בסדר " הוא עונה ושוב מניח על ראשי יד חזקה שמונעת ממני להרים את הראש. אני מגששת עם הידיים, מנסה להכניס את השדיים שלי לתוך החולצה, החזייה, אבל הוא מונע את זה ממני.

"רוצה לנסות?" הוא שואל פתאום. "כן, למה לא?" אני שומעת את הזר עונה. אחרי דקה שנמשכת כמו נצח, הוא מרים את ראשי. "תכירי את החבר שלי" הוא אומר וכשאני מסתכלת הצידה, אני רואה אותו עם מכנסיים פתוחים, הזין שלו בחוץ. "בואי תמצצי גם לו".

אני לא יודעת מה להגיד, איך להגיב, לא ככה חשבתי שיהיה, אבל הוא מוסיף פתאום "קדימה, אל תביישי אותי" ופתאום אני מרגישה במרחב אחר לגמרי, לא, אני לא אאכזב אותו, את האדון שלי. אני רוצה שיהיה מרוצה ממני, שיהיה גאה בי, ובמחשבה זו אני מסתובבת ומכניסה את הזין של הגבר הזר לפי. הוא פחות גדול, פחות עבה והרבה פחות טעים, ואני מתאמצת לענג אותו כמה שיותר.

בינתיים האדון שלי מתכופף לפנים, מכניס יד דרך המכנסיים ומתחיל ללטף לי את הדגדגן, מזכיר לי עד כמה אני מחורמנת. האיש הזר עומד ישר, ידיו מאחורי הגב, אני מוצצת לו במהירות, מנסה לנקות את הראש, לא לחשוב על שום דבר.

הידיים שלו עושות בי שמות, הוא מטריף אותי לגמרי, יודע איך לנגן בתוכי, לרגע דוחף שתי אצבעות פנימה, רגע אחר מגרה את הדגדגן שלי, אני מרגישה איך זה משגע אותי. אני שייכת לו, חולפת המחשבה במוחי, ירצה ישכיר אותי למי שירצה, ירצה, ישתמש בי להנאתו, אני שלו, השפחה שלו, הרכוש שלו, ועם המחשבה הזו אני מאיצה את קצב המציצה, מרגישה איך הגבר מתקשה עוד יותר בפי, מתנפח. "אל תגמור לה בפה" מתריע בפניו האדון שלי והגבר הזר שולף ממני את הזין ומאונן מהר. "על השדיים שלה" הוא מודיע לו והאיש משפשף את עצמו במהירות ותוך חצי דקה גומר לי על השדיים החשופים.

אני נאנחת כשהוא חוזר ומאונן אותי. "את יכולה לגמור רק ברשות" הוא מודיע לי. לרגע לא חשבתי אחרת. אני מעוותת את כל הפנים ומבקשת רשות וכשאני נענית בכן, אני מרפה, רגע ושוב מתאמצת. האורגזמה מתפוצצת בתוכי, כל הגוף שלי מתפתל. אני נאחזת בספסל כדי לא ליפול. הוא ממשיך עוד עד שהיא גוועת בתוכי ואני נוגעת בו. "תודה" אני אומרת.

הגבר הזר כבר נעלם. הוא מגיש לי טישו ואני מנגבת את השדיים שלי ודוחפת אותם פנימה, מסדרת את עצמי. הוא עוטף אותי ומחבק אותי. אני גאה בך שיפחה שלי הוא אומר ומלטף לי את הראש וכל כולי מתמלאת בגאווה. כן, ככה זה צריך להיות עם האדון שלי.